סכסוכים בין-דוריים – מה זה?
המונח "סכסוך בין-דורי" הינו מונח חדש יחסית בשפה המשפטית, בישראל, ואולם – איננו חדש כלל וכלל בהיסטוריה המשפחתית של בני האנוש.
כך למשל: את הסכסוך שבין יצחק ובניו, עשיו ויעקב, בסיועה של רבקה, ניתן לראות כסכסוך ירושה גרידא. אך למעשה – מדובר בסכסוך בין-דורי קלאסי, בו מעורבים רגשות קדומים וחזקים של קינאת אחים; חתרנותה של האם הנאלצת לפעול בתככים על מנת להשיג את מטרותיה; ניצול חולשתו של "אב המשפחה", עם היחלשותו ואבדן כשירותו; גזלת הבכורה וההטבות הכלכליות הנגזרות ממנה, ועוד.
בעידן המודרני, הסכסוכים המזכירים יותר מכל את סכסוך יצחק ובניו, הם הסכסוכים הרבים הנוגעים למוסד "בן ממשיך" במושבים החקלאיים. בסכסוכים אלה, שמקורם בחוק רע ובחוקים פטריארכאליים ישנים שאין מקומם בעולמנו המודרני, מעורבים, על פי רוב, דור ההורים, הבנים והבנות, ולעיתים אף דור הנכדים.
דוגמא אחרת לסכסוך בין-דורי "טיפוסי", ניתן למצוא בסיפור הבא – שהתגלגל כבר בשתי ערכאות שיפוטיות במחוז תל-אביב:
אישה רוכשת דירה בישראל, מכספים שקיבלה ממכירת דירה בחו"ל. את הדירה היא רושמת על שם בתה, מטעמי מיסוי, או חשש לאבדן זכויות אחרות (הרבה מאד סכסוכים מהסוג המתואר מתחילים בצורך, או הרצון, לעקוף את המערכת החוקית...). לאחר מספר שנים, טוענת הבת כי הדירה איננה של האם, אלא שלה. גם החתן טוען כי הדירה היא של אשתו, ולא של חמותו.
סכסוך הבעלות על הדירה, הינו , לכאורה, סכסוך בין אמא לבת, אך פוטנציאלית, הינו גם בין בין הבת לחתן (אם הם בהליך גירושין, החתן ירצה להראות כי אשתו בעלת רכוש), ואם האמא תצווה את הדירה לנכדיה, גם הנכדים עלולים להתדרדר לסכסוך עם הבת...
אז מה ניתן לעשות?
כאשר מגיע למשרדי סכסוך מהסוג המתואר לעיל, תמיד אעלה את האפשרות להפגיש את הצדדים המעורבים, בניסיון להביאו לסיום מקיף והולם באמצעות הליך גישורי. מטרת ההליך, איננה "לעשות צדק" (כפי שיעשה, אולי, בית המשפט), אלא נועד לנסות ולשמר את הקשרים המשפחתיים, ולאפשר המשך קיום יחסים (טובים יותר או פחות) הנדרשים לצדדים. הדבר חשוב שבעתיים, כאשר מדובר בצד אחד שהינו מבוגר, אפילו זקן, ואשר הסיכון באבדן הקשרים המשפחתיים הינו, עבורו, הרה אסון.
מאידך, שאלת הבעלות הפורמאלית ברכוש הינה, לעיתים, פחות חשובה לאנשים זקנים, שלא כמו בניית האמון מחדש, הבטחת הזדקנותם בכבוד, שמירה על שלמות המשפחה, הקשר עם הנכדים וכד'.
בהתאם לחששות, ניתן למצוא את הפתרונות. כך למשל, אם האמא חרדה שמה לא יהיו בידה מספיק כספים נזילים למימון אשפוז סיעודי, ניתן לרשום על זכויות הבת בדירה הערת אזהרה לטובת האם. ניתן לחייב את החתן לחתום עם הבת על הסכם ממון המבטיח כי הוא איננו בעל זכויות בדירה, דבר שיחזק את בטחונה של האם הקשישה.
הבדלים אלה, בצרכים האמיתיים של הצדדים המעורבים, מאפשרים הגעה להסדרים משפחתיים טובים, הפותרים את הסוגיה המשפטית, לשביעות רצון כל הצדדים (למעט עורכי הדין שהיו מרוויחים שכר טרחה מכובד מהבאת הסכסוך אל בית המשפט) ומשמרים את מרקם היחסים המשפחתיים.
סיבות אפשריות נוספות לפרוץ סכסוך בין-דורי, יכולות להיות תחילתה של התדרדרות קוגניטיבית של אחד ההורים, אי הסכמות סביב סוגיית האפוטרופוס המתאים או הליך עריכת צוואה על ידי הורה.
אלו רק כמה דוגמאות לסוגיות אותן מוצע לפתור, קרוב ככל הניתן להתפרצותם, בהליך גישור, על ידי מי שהינו לא רק עורך-דין, אלא מומחה לסכסוכים מסוג זה.
